שלום לכולם! אני שוקי, נשוי באושר ואב לשלוש ילדות מהממות ולנסיך שהצטרף אלינו ממש לאחרונה. בהמשך תלמדו להכיר אותי יותר, אבל אם יש דבר אחד שאתם צריכים לדעת עליי ממש בהתחלה, זה שאני אוהב סדר וארגון. כן ממש אוהב!
נתחיל מההתחלה, – גדלתי בבית שבו דיונים על איך לסדר נכון את הארון או איך לגרום לילדים להיות חלק מסידור הבית היו חלק משגרת היום. מסתבר שנוף מולדתי הוא מרכיב מרכזי ב-DNA שלי.
הכי נוח להתחיל בסיפור
איש אחד חוזר מחו"ל עם מטען של עשרה טוסטרים גדולים ויפים, שאותם רכש במיטב כספו בארץ נכר. בעוברו במסלול הירוק בשלוות נפש ותוך כדי זמזום עליז-
ניגש אליו המוכס ואומר לן : אתה צריך לשלם מכס על כל הטוסטרים.
עונה לו האיש – וכי צרה עינך במה שאני קונה לשימוש בביתי הפרטי??!
עשרה טוסטרים? שואל המוכס.
ברוררר !!! עונה האיש, אחד חלבי אחד בשרי אחד פרווה – לימות השנה,
חלבי פרווה ובשרי לפסח, וכמובן גם לסוכות בשרי חלבי ופרווה.
זה תשעה – עונה המוכס, ולמה העשירי?
גוער בו האיש: על טוסטר אחד שאדם מביא מחו"ל אתה עושה עסק???
הטוסטר העשירי הוא זה שהופך את את החיים בבית לצפופים! וכמובן, לכל אחד, לכל משפחה, יש טוסטר משלה.
כמשפחה אנחנו עמוסים במוצרי צריכה בסיסיים הממלאים את הארונות עד אפס מקום. במחסן כבר שולטים ביד רמה הקישוטים והסכך של סוכות, והלול לתינוק ומוצרי הבריכה שחבל לזרוק, ועוד כמה כלי עבודה שקנה בעל הבית ברבות הימים. במרפסת המטבח נמצאים המכשיר להכנת פנקייקס וגם שקיות הזילוף – הרי איך בלעדיהן נעטר עוגות? על המתלים בכניסה לבית תלוי לו מעיל לילדון בן שנתיים, כיום הוא בן ארבע ואחריו נולדו שתי בנות…
ועוד ועוד מכשירים מצרכים ומוצרים יככבו פה ברשימות אם רק נסתכל סביבנו.
יש לנו מספיק או שצריך עוד לקנות?
זו הרי שאלה שמלווה אותי עוד מאז השבע ברכות…
איך הכול התחיל?
בערב שגרתי למדי, נחתתי על הספה אחרי שכוווווולן/ם צנחו סוף סוף לשינת חלומות עריבה. לתומי שאלתי, נו איך עוברים הימים של חופשת הלידה?
והתשובה הייתה: שמעת על מינימליזם?
שתיקה.
אני, בתור מי שתמיד היה בטוח שאנחנו כבר קרובים למקסום הסדר במרחב הביתי, הגבתי בספקנות חולמנית.
– מה הפעם? הרי אנחנו לגמרי שם, פשוט לא קוראים לזה ככה. את מתכוונת להתנהלות כלכלית מינימלסטית? (הנושא הזה בתחתית רשימת "הנושאים האהובים על שוקי" )
וחיה אמרה: אוי, ממש לא, זה הרבה יותר מקיף מזה! זה דרך חיים! זה מהמם! תשמע…
זה מין גישה שמתמקדת בצמצום/בהפחתת מספר החפצים והסחות הדעת בחיינו כדי לפנות מקום לדברים החשובים באמת.
אבל הספקנות הרימה שוב את הראש: מה לנו ולשיטה מסודרת עם כללים חיצוניים? ובכלל, כמשפחה עם זהות ייחודית, חרדית, איך מינימליזם יכול להתאים לנו?
אבל אשתי התעקשה, והתחלנו ללמוד על התחום יחד. בהתחלה, לא הבנתי מה היתרון בלהתיישר לפי גישות בינלאומיות. מה, אנחנו צריכים עזרה כדי להחליט מה להחזיק בבית? ועדיין, ככל שצללנו פנימה, גילנו עולם של רעיונות מרתקים ופרקטיקה מזמינה ליישום.
דיוק ייחודי לחיים שלנו
וכך, בזכות החשיפה לחומרים ולספרים בנושא, התחלנו לבנות גרסה משלנו של מינימליזם; כזאת שמתאימה למשפחה שלנו, לתחומי העניין שלנו ולערכים שאנחנו חיים לפיהם. מינימליזם שמרגיש נכון לנו, בלי פשרות ובלי לוותר על הדברים החשובים באמת.
אנחנו עדיין בעיצומו של התהליך, ובכתבות הבאות אני מתכנן לשתף אתכם בתובנות ובטיפים על הדרכים איך להטמיע מינימליזם בצורה אישית וחכמה.
פינת הטיפ להיום - עצות בשנקל
לסיום, אני רוצה להשאיר אתכם עם טיפ קטן לחיים (מינימליסטיים, וגם עמוסי מותרות וחפצים )
הישר מתוך אחד מספרי הילדות האהובים עליי:
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" מאת ד"ר סוס.
החיים הם מסע, וכמו במסע, לפעמים תגלו שדווקא מה שאתם משאירים מאחור הוא מה שמפנה מקום להרפתקאות חדשות.